החלטה בתיק ת"א 31216-03-11

המבקשת, שאינה נמנית על בעלי הדין בתיק זה, עותרת לעיון במסמכיו, בטענה לנגיעתם הישירה בנושאים במחלוקת בהליכים המתנהלים כנגדה במסגרת ת.א 16550-05-09 ו- ת.א 16567-05-09.

בתובענות אלו, עתרו אלמי חאן בע"מ ו- הרוניאן פרויז - הנתבע 1 דכאן, כנגד המבקשת וה"ה סרג'יו בוכבינדר ובני רחמני, בגין הפרת הסכם שכירות של נכס ברח' משה בקר 32 בראשון לציון הידוע כגוש 3942 חלק מחלקה 23 (להלן: "הנכס").

בהליך זה, עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בתשלום דמי ארנונה בגין הנכס.

לטענת המבקשת, ההליכים כולם נסובים על התחייבויות נטענות כלפי אותו הנכס והנתבע 1 שהנו התובע דשם, טוען טענות סותרות לטענותיו בתיק שלפניי.

התובעת הסכימה לבקשה.

הנתבעים 1 ו - 4 התנגדו לבקשה. הנתבע 1 הפנה כי הבקשה אינה מתייחסת למסמכים ספציפיים ולשוני המהותי בין התובענות השונות.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

זכות העיון המוקנית למי שאינו בעל דין, נגזרת מעקרון פומביות הדיון. יפים לענייניו הדברים  שהובאו כבר בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09), כדלקמן:

"ההסדרים הנוגעים לעיון בתיקי בית המשפט שונו והטו את נקודת האיזון לטובת חיזוקה של זכות העיון בתיקי בית המשפט גם למי שאינם צד להליכים. במקביל, נגישותו של כלל הציבור לבתי המשפט ולהחלטותיהם גדלה לאין שעור, בין היתר באמצעות אתר האינטרנט של הרשות השופטת. מכלול היבטים אלו מצביעים על שינוי משמעותי באופן בו מוגשמת זכות העיון כנגזרת מהעיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון"

הדרך למימוש זכות העיון קבועה בהוראות תקנה 4 בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג - 2003 (להלן: " התקנות"), לאמור:

" א. כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן - בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

                         ...

                        ד. בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה".

עקרון היסוד בהוראות תקנה זו, הנו הזכות לבקש את העיון בכפוף לכך שאינו אסור בדין (ר' ע"א 8849/01 פקיד שומה למפעלים גדולים נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ פ"ד נט(5) 385 (2005)).

בטרם היעתרות לבקשת העיון, על בית המשפט לבחון אם הוא מוצדק לכשעצמו והנטל הוא על הטוען למניעתו. זכות העיון תישקל, כהוראות תקנה 4(ד) לתקנות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים שלהמבקש לממש את זכותו לעיון, של בעלי הדין לשם טוב ולפרטיות ושל הציבור, בבחינת הקצאת משאבים בסבירות נדרשת . כל אלו, בהתחשב במטרת העיון, תוך בחינת מידתיות פגיעתו (ר' ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ ואח' פ"ד נט(5) 385) ר'בג"צ 9970/05 הרטבי-בורנשטיין-בסון משרד עו"ד נ' מדינת ישראל, (15.3.10)).

סברתי כי הנתבע 1 לא עמד בנטל השכנוע החל עליו למניעת העיון המבוקש, אף אם בהיקף התיק בכללותו. עסקינן בסוגיות הקשורות באותו נכס בהליכים שונים בהם התובע בזה הוא הנתבע 1 מזה. לאור סוג המחלוקת בהתובענה שמלפניי - אי תשלום חובות לפי דין הקשורים בנכס נשוא הסכסוכים כולם, הנתבע 4 לא שכנע אף הוא כיצד עיון כמבוקש יפגע בזכותו לשם טוב ולפרטיות.

לא איתרתי במקובץ איסור שבדין לעיון בתיק הפומבי דנן ונעתרתי לבקשה.

לידיעת המבקשת והצדדים.

ניתנה היום,  כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים.